1.
טוב, הזמן והמלים קפאו כאן בבלוג בשבועות האחרונים, ואני מרגיש שאני חייב הסבר.
הגרון ממשיך להטריד, ואני משתדל לתת לו לנוח כרגע. מאז תקופת המחנות והטיולים בתנועת הנוער הוכיחו מיתרי הקול שלי עמידות מופלאה לשירה קולנית וממושכת, והנה, דווקא כשאני מתחיל להשתמש בהם לצורך דברים משמעותיים יותר משירת “כי קולך ערב כקרקור עורב” הם מתחילים לעשות בעיות. לך תבין.
מול ההתחכמויות האלה של הגרון עומד תהליך חדש ומרגש מאוד מבחינתי של תחילת עבודה עם הרכב. אחרי חודשים ארוכים של ניסיונות למצוא את הנגנים הנכונים, אני שמח לספר שכל העמדות אויישו להפליא והתחלנו החודש בחזרות. התלבטתי אם להתחיל לכתוב כאן בבלוג על כל תהליך העבודה על האלבום וההופעה, אבל הכף נטתה לכיוון התמקדות בלעדית במוסיקה, והוצאת הבלוג לחופשה.
2.
את הפוסט בנושא שיווק מוסיקה עצמאי שהבטחתי כאן התחלתי לכתוב לא מעט פעמים, אבל לא הצלחתי להגיע למשהו שבאמת הייתי מרוצה ממנו, ותכלס - גם לא ממש נהניתי מהכתיבה על הנושא.
אולי זה נאיבי מצידי, אבל הרגשתי שזה “מלכלך” את הכתיבה על ההופעות בשאר הפוסטים בבלוג.
3.
לפני שאני מסיים - אני מצרף כאן לינק לכתבה מעניינת שמצאתי בנושא הופעות הרחוב. ה”וושינגטון פוסט” עשה “ניסוי חברתי” ולקח את אחד מגדולי הכנרים בימינו להופיע בתחנה של רכבת תחתית. הכתבה קצת ארוכה, אבל אפשר למצוא בה כמה תובנות מעניינות על הדרך שבה נתפסת נגינה ברחוב, ועל היכולת של אנשים לזהות איכות.
4.
אחרי כמה שנים לא מבריקות, הייתה השנה החולפת שנה טובה. גם במישור האישי, וגם מבחינת המוסיקה שלי. אני מקווה מאוד שהמגמה הזו תמשך גם השנה. אין לי ספק שאחזור להופיע ברחובות, ושעוד אכתוב כאן לא מעט, אבל כרגע אני לוקח הפסקה ועובר להתרכז בעבודה על האלבום ובהשבת מיתרי הקול שלי לתפקוד מלא.
אני מודה לכל מי שעבר כאן בבלוג בחודשים האחרונים, ולכל האנשים שפגשתי בהופעות הרחוב.
שנה טובה
רני
הדף שלי בקפה
מייספייס - רני שחר
דף אמן בפייסבוק
rani.shachar@gmail.com