1.
וידוי קטן - אחרי שפתחתי את הבלוג גיליתי שאפשר להוסיף לו מודול של סטטיסטיקות שמאפשר לקבל נתונים שונים על תנועת המבקרים בדפי הבלוג, ומפה לשם - קצת התמכרתי.
כך אני יכול לספר שבחודש הראשון לחיי הבלוג ביקרו בו למעלה מ-600 איש, רובם מישראל כמובן, אבל בכללם גם מבקרים מארה”ב, בריטניה, אוסטרליה, גרמניה, נורווגיה, הולנד ואיטליה. עוד אני יכול לספר שההורים שלי נכנסו 8 פעמים לבלוג, ושהלינק בעונג של גיאחה הביא לבלוג יותר מבקרים מכל אתר אחר.
אבל אחד הפיצ’רים שאני יותר מחבב בגן העדן הסטטיסטי של “חנוני-כל-העולם-התאגדו”, הוא הפירוט של מילות החיפוש דרכן הגיעו חלק מהגולשים לבלוג. לצד החיפושים הצפויים כמו - “הבלוג של רני שחר”, “רני שחר בלוג”, “הופעות רחוב ירושלים”, נתגלו כמה צפויים פחות כגון “ציונים יולי 2009 “, “דף אומן בפייסבוק לדוגמא”, והמנצח - “גירוי טורדני בגרון”. נפלאות דרכי הגוגל.
2.
ואם כבר ב”גירוי טורדני בגרון” עסקינן - גם השבוע לא מתוכננות כרגע הופעות לצערי. רופא האא”ג שלח אותי לאכול במשך שבועיים קר ורך, נתן כמה כדורים ואסר עלי לאמץ את הגרון. סיבוב הופעות הרחוב ייאלץ להמתין קצת, לצערי.
3.
את הזמן שהתפנה לי כתוצאה מחוסר היכולת הזמני להופיע, אנצל כדי לכתוב כמה מילים על הצד הנוסף של ההתעסקות במוסיקה – הצד העסקי/שיווקי. בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי מתעסק בצד הזה לא פחות מאשר במוסיקה עצמה, ומעניין אותי לנסות לסכם כאן כמה מהתובנות שכבר עלו לי, ואולי לעורר כאן דיון ולקבל תובנות חדשות ונוספות. אני יוצא עכשיו לקנות גרבר – שיהיה מה לאכול בסוף השבוע. אחר כך אתחיל לכתוב את הפוסט הבא.
שבת שלום
רני
